החלטה בתיק עמ"ת 16527-07-12

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של סחר בסמים והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. מכתב האישום עולה, כי בתאריך 19/6/12 בשעת צהריים, התקשר אל העורר קצין הבילוש של תחנת אילת וביקש לקנות ממנו "שוקולד", כאשר הכוונה היא לסם מסוכן מסוג חשיש. בעקבות שיחת טלפון זו, נדברו השניים פעם נוספת ובשעת ערב, הגיע קצין הבילוש אל העורר ורכש ממנו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 10.379 גרם ותמורת 400 ש"ח. העורר נעצר מיד לאחר מכן, ובחיפוש בביתו, נתפסו כמויות נוספות של סם מסוכן מסוג חשיש - על מכונת הכביסה, סם במשקל 71 גרם, בסלון הדירה על השולחן - סיגריה ובה פרורי סם, על הטלויזיה בסלון נמצא סם במשקל 0.7326 גרם ומתחת לספה, בין הספוגים, נמצאה פלטה של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 98.4 גרם נטו.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים  נגדו ובימ"ש השלום (כב' השופט יוסי טופף) קבע, בהחלטה מנומקת כי אין מקום לשחרורו של העורר לחלופה שהוצעה, ואף כי אין מקום להגיש תסקיר בעניינו, ועל כן הורה על מעצרו עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו.

על החלטה זו הוגש הערר שבפני, כאשר עיקר טרונייתו של העורר הינה שביהמ"ש לא הורה על הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן אשר יבחן חלופות מעצר אפשריות בעניינו של העורר.

יצוין, כי לא הייתה מחלוקת בעניין קיומה של ראיות לכאורה וממילא לא הייתה מחלוקת, כי קמה עילת מעצר סטטוטורית בשל מסוכנות. הדיון שבפני הייתה גם הסכמה לקיומה של עילת מעצר מחשש להימלטות מהדין, בשל היותו של העורר אזרח סודני (ר' לעניין זה החלטתו של חברי כב' הנשיא בעמ"ת 10552-07-12, שניתנה אתמול).

אכן, כטענת ב"כ העורר, מוטלת חובה על ביהמ"ש לבחון חלופות מעצר גם במקרים בהם מדובר בעבירות חמורות. בוודאי שנכון הדבר, כאשר מדובר במי שחסר הרשעות קודמות, אולם, לא בכל מקרה מחוייב ביהמ"ש להידרש לתסקיר כדי לבחון את חלופות המעצר וכדי לבדוק באם ניתן לאיין מסוכנות הלכאורית של נאשם בדרך של חלופה. על ביהמ"ש הדן בשאלת מעצר עד לסיום ההליכים להפעיל שיקול דעת ולא להורות בכל מקרה, באופן אוטומטי, על הגשת תסקיר. יש מקרים שעל פניהם חלופת מעצר לא תסכון, ובמקרים שכאלה, אין גם טעם להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן (בש"פ 478/12).

ביהמ"ש העליון גם קבע, כי בהינתן קיומן של ראיות לכאורה בעניינו של מי שנטל חלק בשרשרת הפצת הסם, יהיה ניתן לשחררו בתנאים רק בנסיבות מיוחדות. כב' השופטת נאור קבעה בבש"פ 3031/11 (מיום 21/4/11), כי " בהינתן קיומן של ראיות לכאורה, אין לדעתי צורך בתסקיר, ולכן אין חשיבות לכך שלא ניתן תסקיר. מי שנוטל חלק בשרשרת הפצת הסם, דינו, בהעדר נסיבות מיוחדות, להיעצר, לבל ימשיך להזיק לציבור... ".

על הלכה זו חזרה השופטת נאור גם בבש"פ 2903/11 (מיום 17/4/11), כאשר בעניין זה היה מדובר במי שאין לו עבר פלילי מכביד, גם לא בעבירות סמים, ונקבע, כי " חלקי עם הדוגלים כי כל המשתתף בשרשרת הפצת הסם דינו להיעצר, בהעדר נסיבות מיוחדות, לבל ימשיך להזיק לציבור".

בענייננו, בחן ביהמ"ש קמא את החלופה שהוצעה לשחרר את העורר באחריות אחיו ואחר, ולאחר שמדובר במי שהתגורר עם העורר באותו בית בו לכאורה ביצע את העבירות נשוא כתב האישום, אך בצדק סבר שלא ניתן יהיה לשחרר את העורר באחריות אחיו. את פרטי האחר לא הציגו בפני ביהמ"ש ולכן לא ניתן היה לבדוק את כשירותו לשמש כחלופת מעצר.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בקביעת ביהמ"ש, קביעה מבוססת הן בדין והן בראיות שהוצגו בפניו, ועל כן הערר נדחה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' תמוז תשע"ב, 10/07/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: טובה שרגא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: